פציעות ספורט

חשיבות העיסוק בפעילות ספורטיבית הולכת ומתפשטת בקרב מליוני אנשים בכל רחבי העולם ומעגל העוסקים בה הולך וגדל מדי שנה.

בין אלו התורמים לתודעה הספורטיבית בולטים, אמצעי התקשורת ובראשם המדיה הטלוויזיונית, לצד חשיפה להישגים כלכליים מרשימים של הספורטאים ברמה המקצוענית .

מחקרים רפואיים מצביעים על הקשר שבין פעילות גופנית ובריאותו של ציבור העוסקים בה ולראייה עלייה ברמת החיים ובתוחלת החיים.

בתקופות שונות בעשורים האחרונים נצפתה פעילות גופנית המונית : ג'וגינג, ספיננג, אירובי לסוגיו (קיקבוקסינג, זומבה, ריקודים המוניים)ומועדוני כושר, רכיבת אופניים כביש/שטח.

פעילות גופנית וספורטיבית טומנות בחובן גם גורמי סיכון לא מעטים, עד כדי פציעות קשות, שעלולות לגרום לעתים לקשיים בשגרת הפעילות היומיומית ואף לכאבים ולמגבלות ארוכות טווח.

סכנת הפציעה אינה רק נחלתם של הספורטאים המקצוענים הנדרשים להישגים בענפי הספורט בהם הם עוסקים, אלא סכנה זו קיימת גם בספורט המוגדר כ"ספורט עממי", בבתי הספר ובשעות הפנאי.

הפיכתה של הפעילות הגופנית לעיסוק אופנתי חושפת יותר ויותר מקרב האוכלוסייה לפגיעות ונזקים.

הפציעות והפגיעות הגופניות נגרמות בדרך כלל, כתוצאה מהעדר מיומנות, כושר גופני לקוי, ואף אי הכרה מעמיקה בתחום העיסוק הספורטיבי האמור.

בעולם המערבי ניתן להצביע על תופעת "פציעות ספורטאי סוף השבוע", לצד גולשי הסקי שעוסקים בספורט הנחשק כל כך בעונה אחת במהלך השנה.

פציעות שכיחות המוכרות באורטופדית הספורט, לדוגמא : שברים, נקעים, שחיקת סחוס, קרע בגידים, חבלות ראש, פגיעות מרפק וטניס אלבו, פגיעות קרסול וכף הרגל.

הכנה מקדימה של הגוף יכולה במקרים רבים להפחית עד כדי למנוע רבות מהפציעות :

  • ביצוע בדיקות רפואיות (מומלץ מגיל 40)
  • ביצוע תרגילי חימום והגמשה טרם הפעילות
  • תרגילי שחרור והרפייה בתום הפעילות
  • טיפולי פיסכוטרפיה לספורטאים התחרותיים
  • עיסוי רפואי
  • חבישות ספורט וקורס עזרה ראשונה
  • אביזרים אורטופדיים (מגן ברך, מגן קרסול, טניס אלבו, מגן מרפק)
  • מדרסים בהתאמה אישית (רכים , קשיחים, אנטומים)

אז בפעם הבאה בדרככם לאולימפיאדה הפרטית שלכם, לא לשכוח: ההכנה לפעילות הינה שוות ערך לפעילות עצמה !

בריאות והליכה נעימה

הכתוב הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף להיוועצות עם רופא

טיפול בכפות הרגליים

כפות הרגליים מהוות חציצה בין מסת גופינו לבין הקרקע ושכאלה נדרש משטח פנים קטן ביחס לגוף כולו, להכיל ולייצב את כלל מפרקי ושרירי גופנו. לשאת את מסת הגוף ולאפשר תנועה ובלימת זעזועים כאחד.

צורת החיים המודרנית, האריכה משמעותית את שעות הפעילות במהלך היממה, גורמת לשחיקה מואצת ולצד נעליים לא מתאימות יתכנו עיוותים בכפות הרגליים, כאבים ונזק.

ציפורן חודרנית
קשיחות הציפורן לעומת מצע האצבע, יאפשר במקרים מסויימים חדירת הציפורן דרך הרקמות למצע האצבע. שכיחות גבוהה לתופעה בדרך כלל באצבע הגדולה (אגודל).

לתופעה זו מספר סיבות, שהבולטות בהן :
– גזירה לא נכונה של הציפורניים
– שימוש בנעליים צרות, המאלצות דחיסה של עצמות המסרק
– קריסה של הקשת המידיאלית – פלטפוס
– דלקות ומחלות זיהומיות, כולל פטרת

דרכי טיפול ומניעה :
– גזיזת הציפורן בקו ישר (ולא מעוגל עפ"י כרית האצבע)
– שימוש במספריים ישרות בעלות להב חד
– שיוף הקצוות עד לכדי ביטול קצוות חדים (ללא חדירה לכרית האצבע)
– שמירה על נקיון כף הרגל
– שימוש בנעל נוחות, בעלת אימום רחב דיו בחלקה הקידמי של הרגל, (ניתן לרכוש נעליים פיזיולוגיות המפחיתות משמעותית את מסת הגוף בעמידה ממושכת)
– שימוש במפריד סיליקון או אחר
– פדיקור רפואי ואו קוסמטי – במקרים מסויימים, ניתן לבצע הרמה של הציפורן (ללא התערבות כירורגית ) אצל קוסמטיקאית מוסמכת שעברה הכשרה לכך
– במיקרים אקוטים, תדרש פרוצידורה כירורגית (בהרדמה מקומית), בה יבוצע חיתוך של הנגע
– התאמת מדרס עם תיקון מטאטרסלגי, להפחתת הלחץ בקידמת כף הרגל

יבלת כף הרגל (קרויה יבלת פלנטארית)

יבלת כף הרגל מצוייה בדרך כלל בנקודות לחץ ומתפתחת באזור סוליית כף הרגל. צורתה שטוחה כתוצאה מהלחץ שמופעל בזמן ההליכה, נחשבת כיבלת שקשה לטיפול והיא רגישה וכואבת בדרך כלל.
במרכזה של היבלת יתכנו נקודות שחורות, אלו הם כלי הדם המזינים את היבלת. יבלות אלו מתחלקות ליבלות ויראליות (יבלות שנוצרות מווירוס) וליבלות אחרות שנוצרות מלחץ או שפשוף של הנעל על כף הרגל.
לעתים, כחלק מתהליך ההתהוות של יבלת לחץ ושפשוף, מופיעה קודם שלפוחית.
קוטר היבלת נע בין חצי – לשלושה סנטימטר. היבלת כגידול עור קרני עבה, יבש ונטול עצבים, מהווה מנגנון עצמי שהגוף מפתח וזאת על מנת לספק הגנה מלחץ או שפשוף.

מקומות אפשריים להימצאות יבלת כף הרגל :
באופן כללי אלו מקומות שבהם יש לחץ נקודתי יותר מאשר לחץ אזורי. לכן כדאי שמשטח הדריכה בתוך הנעל יהיה כזה שמחלק את העומס ומונע לחץ נקודתי.

קהלי יעד :
התופעה שכיחה בעיקר בקרב אוכלוסיית הנשים, שנוהגות לנעול נעליים צרות בעלות עקב, שלעתים לא מסוגלות להכיל את כף הרגל ללא דחיסה ויצירת שיפשוף בלתי נמנע.
בנוסף, קהל הספורטאים בכלל והרצים ומטיבי הלכת בפרט, עלולים לחוות את היווצרות היבלת, זאת כתוצאה ישירה מהלחץ הממושך שמופעל על מנח כף הרגל בפרקי זמן ארוכים יחסית.
לחיילים בדומה לספורטאים, מתווסף נדבך נוסף, בדמותה של הנעל הצבאית, שאינה מבצעת בלימת זעזועים וריכוך כלל.
אוכלוסיית העובדים, שמבלים שעות רבות בעמידה עלולים אף הם לחוות את חויית היבלת הפלטארית.

דרכי טיפול ומניעה :
קיימים בשוק מספר מוצרים סיליקונים, המאפשרים שחרור נקודי והפחתת לחץ מאזור היבלת.
להקלה מיידית נדרש לאפשר מנוחה בת יומיים מלחץ ממושך על היבלת (בהנחה שלא מתאפשר טיפול מקצועי), בליווי השרייה של כף הרגל ליצירת ריכוך.
שמירה על היגיינת כף הרגל ועיסוי כף הרגל, מהווים פרמטר חשוב ביעילות הטיפול.
תופעה שכיחה, הינה הופעה חוזרת של היבלת (גם לאחר טיפול קוסמטי מוסמך ונקודתי).
על מנת לנטרל את התופעה באופן מוחלט, יש להקפיד על שימוש בנעליים בעלות סולייה מעובה שתעניק בלימה וריכוך.
בנוסף, שימוש במדרסים מותאמים אישית, עם שחרור לחץ נקודתי באזור היבלת מקצר משמעותית את תהליך הריפוי.
מומלץ להתאים את המדרס בזמן הימצאות היבלת ולהמשיך ולהשתמש במדרס הפונקציונאלי עם השחרור גם בתקופה שלאחר ההחלמה.

בריאות והליכה נעימה

דרור בצון, מהנדס

הכתוב הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף להיוועצות עם רופא

מדרסים אורטופדים לחיילים

"אמא לא הצלחתי לסיים את המסע, ואיבחנו לי שברי מאמץ"… "אבא הבירכיים שלי התנפחו וכואב לי מאוד"… מי מאיתנו לא נחשף לשיחות מעין אלו בין חיילים להורים.
במהלך גיל ההתבגרות עוברים על גופינו שינויים הורמונליים, לצד גדילה וצמיחה מואצת של מסת השריר והעצמות.
רבים מאיתנו מתחילים את חווית המסע לגיוס עוד טרם הגיוס עצמו ופוקדים את מכוני הכושר ואו מסלולי הריצה בטבע בתדירות גבוהה, חלקנו אף מופנים למבדקי התאמה לחייל זה או אחר (למבדקי כושר ומבחני מאמץ).
סיבולת לב ריאה הינם נדבך חשוב, אך חיזוק השרירים ושמירה על המפרקים ועמוד השידרה הינם חשובים באותה מידה ולעתים קרובות אף יותר.
מיומו הראשון על מדים עובר גופו של כל חייל מהפך בדרישות הפיזיולוגיות הניצבות בפניו – טירונות, מסעות, נשיאת משקלים, ריצות בתוואי שטח מפותל, אימונים אינטנסיביים תוך מיעוט בשעות שינה ועוד בתקופה זו מופר האיזון ומתקיים יחס הפוך בין : זמן קצר מאוד – לעומסים גדולים מאוד.
במהלך כל הפעילויות הללו הגוף והרגליים, שהסימטריה ביניהן לעולם אינה מושלמת, נחשפים ללחצים גדולים מאוד. על כן, הם זקוקים לתמיכה מיוחדת להתמודדות עם חוסר השוויון הסימטרי ולמען שמירה על עצמות השלד כולו והשרירים העוטפים אותם.
שכיחות שיברי הליכה, כאבי ברכיים, כאבי גב תחתון (עצם הזנב), דלקת בגיד אכילס, שחיקה מטאטרסלגית ופריצות דיסק בפרק זמן כה קצר זה, הינה גבוהה עד מאוד, מיותר לציין שבמידה והחייל נפצע באחת או יותר מתופעות אלו, הוא יישא בתוצאות הכאב והסבל ברוב המיקרים גם לאחר שחרורו.

כיצד למנוע תופעות אלו?
בניית מדרסים אורטופדים בהתאמה אישית למיועד לשירות (מלש"ב) ואו לחייל, עם חיזוקים לאורך הקשת המידיאלית ובאזורים אחרים לאורך כף הרגל, יקנו פיזור מסת הגוף וחלוקת עומסים שווה לאורך כל מנח כף הרגל.
מדרסים אורטופדים בהתאמה אישית למתגייס ואו לחייל בשירות, גם אם לא נעשה טרם הגיוס יפחית בצורה ניכרת את הסבירות לכל אחת מתופעות אלו וכדוגמן (ועד לניטרול מלא).
בנוסף, עשויים מדרסים להפחית משמעותית תופעות כהתכווצות שרירים, יבלות והורדת הסיכון לפציעות קרסול.

מתי כדאי להתאים מדרסים אורטופדיים?
על מנת שההסתגלות בין מנח כף הרגל למדרסים אורטופדים תהיה אופטימאלית, רצוי להתאים את המדרס טרם הגיוס (תקופה של חודש בהחלט מספקת), ניתן להגיע עם המדרס לבקו"ם ולהכניסו לנעל הצבאית מיידית.
במידה ולא התאפשר להתאים מדרס טרם הגיוס, ניתן לעשות זאת גם במהלך השירות ולבצע תהליך הסתגלות מובנה.

אופי השמוש ותחזוקה
מדרסים אורטופדים בהתאמה אישית, ישמש את החייל הן בנעל הצבאית והן בנעל מד"ס, כמובן שברגילות ובחופשות ניתן ורצוי להעבירו לכל נעל אחרת שבשימוש.
במידה וביצעתם מסע בסביבה רטובה והמדרס נרטב, רצוי לשלוף אותו בסוף היום לנגב ולהעמידו בתוך הנעל לייבוש בטמפרטורת החדר, במקביל ניתן גם לפזר טלק באופן סדיר.

ישנן דרכים נוספות לשמירה על המפרקים והשרירים?
כיום יש מבחר אביזרים אורטופדיים שיכולים לעזור במקרה של חבלה, כדוגמת: מגני קרסול, תומכי ברך, מגני מרפק, מדרסים אורטופדים וכד'.
כמובן שהשאיפה הינה למנוע את הצורך בשימוש בהם, ועל כן ישנה חשיבות רבה בהתאמת מדרסים שיעניק שמירה ואיזון על הסמטריות בין הרגליים והתאמה מקסימלית לנעל הצבאית.

מידרסים מקלים על כאבים בכף הרגל

כאבים חדים בכריות כף הרגל, יוצרים תחושת אי נוחות ומאלצות לעיתים תכופות לסגל צורת עמידה משונה, או אפילו לאלתר מקומות בהם ניתן יהיה להישען ולשחרר לחץ מכפות הרגליים.
עמידה ממושכת ורציפה טומנת בחיקה תופעות לוואי שונות. שתיים מהתופעות השכיחות ביותר עם הסתברות של כ 4% בקרב אוכלוסיית המערב, הינן הלוקס וואלגוס ומורטון ניירומה.
אילו אינן מילות גנאי, אך בהחלט מי שלוקה באחת או יותר מתופעות אילו (שכיחות גבוהה יותר אצל נשים ביחס של 3:1 לעומת גברים) , בהחלט חש כאבים חדים כסכין.
מורות, קופאיות, אחיות, דיילות וכל מקצוע המאלץ את העובדת בעמידה ממושכת, רק מעצימה את את הסיכוי להיתקף בתופעות אלו ובמידה והתופעה גנטית להחריפה.

אז מהי בעצם תופעת המורטון ניירומה ?
עצב כלוא, או בשמה Morton's Nauroma, בדרך כלל בין אצבעות 3-4 של כף הרגל.
תחושה מלווה בכאב חד, עד לתחושת נימלול ואו דקירות בכריות כף הרגל הקידמית.
לחץ מתמיד על עצמות המסרק בכף הרגל, הינו גורם ישיר לתופעה.

סיבות אפשריות להופעת התופעה:

  • לחץ על עצמות המסרק
  • לחץ על האזור המטאטרסלגי (כריות כף הרגל)
  • עמידה ממושכת על קצות האצבעות ואו קפיצות בתדירות גבוהה
  • שימוש בנעליים בעלות עימום צר המפעילות לחץ סדיר על עצמות המסרק
  • שימוש בנעלים בעלות עקב גבוהה דיו, המאלץ העמסת יתר של מסת הגוף על כריות כף הרגל

תופעה נוספת הידועה בשם "הלוקס וואלגוס" Hallux Valgus :
תופעת הבוהן הבולטת, המאובחנת בפתלוגייה "כעיוות של הבוהן הגדולה בכף הרגל" , הינה התופעה הוויזואלית ובעלת הניראות הגבוהה ביותר מבין תופעות הקשורות לכף הרגל.
מלבד הכאבים העזים המלווים את התופעה, וחוסר האפשרות לנעול כל נעל. מוצאים עצמם הסובלים מהתופעה שכף רגלם החלה מתעוותת לאורך השנים, כתוצאה מכך השכיחות לניתוח במיקרים אלו גבוהה באופן ניכר במערב וזאת על אף תקופת ההחלמה הארוכה והמייגעת.

הגורמים להיווצרות ההלוקס וואלגוס :

  •  גנטיקה
  • השטחה של כפות הרגליים – פלאטפוס
  • גמישות יתר מולדת של רצועות כף הרגל
  • שימוש בנעלים צרות הגורמות ללחץ על עצמות המסרק בכלל ועצם האגודל בפרט

דרכים למיגור התופעות המוזכרות :

  • עיסוי כריות כף הרגל
  • שימוש בנעליים בעלות עימום רחב בחלקן הקידמי
  • שימוש במפרידי אצבעות (כיום ניתן לרכוש מסיליקון/מגומי/ספוג, יש להקפיד על תחזוקה נאותה)
  • מדרס מותאם עם תיקון באזור המסרק, הינו פתרון אופטימלי ויעיל לתופעות אלו לאורך זמן, המדרס מאפשר שחרור מתמיד של עצמות המסרק ופיזור עומסים בקשת הרוחבית , תוך הפחתת הלחץ על האגודל.
  • במידת הצורך, ניתוח הכולל ניסור העצם הבולטת

אז תלמידים יקרים, בפעם הבאה שהצלצול מגיע, כבדו את המורה ואפשרו לה רגעי נחת.

בריאות והליכה נעימה

דרור בצון, מהנדס  

הכתוב הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף להיוועצות עם רופא

מדרסים לחולי סוכרת

אחת המחלות השכיחות יותר בעולם המערבי עם עליה מתמדת, הינה הסוכרת ובשמה הלועזי Diabetes Mellitus.
סיבוכי המחלה עלולים לבוא לידי ביטוי במערכות הגוף השונות : מערכת העצבים, מערכת כלי הדם, הלב, הכליות ורשתית העין.
חשיבות גבוהה ללוקים במחלה הינה לשמור על איזון אשר מעכב ואף מונע את הופעת הסיבוכים.
פגיעה במערכת העצבים – סיבוך שכיח בסוכרת
פגיעה במערכת העצבים ההיקפית בשל הסוכרת הינו הסיבוך השכיח ביותר במחלה והוא מופיע בכמחצית מהסובלים ממנה. לרוב, נוירופתיה סוכרתית כהגדרתה אינה מסכנת חיים, אבל היא גורמת לסבל ופוגמת באיכות החיים.
סיבה נוספת להופעת נוירופתיה סוכרתית הינה פגיעה בכלי הדם הקטנים שמספקים דם לעצבים עצמם. ככל שהעצב ארוך יותר, כך הוא רגיש יותר לנזק, מכאן, העצבים הראשונים שייפגעו יהיו אלה שמעצבבים את כפות הרגליים. זו הסיבה שהירידה בתחושה או הופעת הכאבים הנוירולוגיים (תחושת בערה, דקירה) מתחילות בדרך כלל בכפות הרגליים.
הסובלים מכף רגל סוכרתית עלולים להתאשפז בתכיפות, מצבם מחמיר ולעיתים מחייב קטיעת גפה בשל כיב מזוהם.
קריסת סף הכאב = קריסה במערכת ההתרעה הפזיולוגית
כתוצאה מהנזק לסיבי העצבים התחושתיים, סף הכאב של גופנו נחלש והתשדורת מהאזור הפצוע בכף הרגל לא עובר למוח. ולכן הסוכרתיים עלולים להתעלם או גרוע מכך לפספס פציעה או חתך בכף הרגל. (לעתים אף פציעה קלה וזניחה לכאורה, כמו שפשוף מנעל לא מתאימה או חבלה עקב הליכה ברגלים יחפות מסכנת את החולה).
פגיעה בתחושה במקרים מסויימים עלולה לגרום לקריסת קשתות ולעיוות במבנה כף הרגל.
כיב בכף רגל סוכרתית – סכנת קטיעה
בקרב הסובלים מסוכרת, תהליך הריפוי והתגובה הדלקתית הטבעית של הגוף לאחר הפציעה לקויים בשל ירידה באספקת הדם לאזור כפות הרגלים. הפצע המזוהם מתקשה להחלים והזיהום פוגע ברקמות הרכות ועלול אף להתפשט לעצמות כף הרגל. נמק מזוהם שכזה מהווה סכנת זיהום לגוף כולו ולעיתים לא נותר אלא לקטוע בפרוצדורה כירורגית את האזור המזוהם כדי להגן על יתר הרגל והגוף כולו.

מדרסים והנעלה מותאמים לסוכרתיים
המניעה הינה נדבך עיקרי ליצירת איזון ושמירה על מנח כף הרגל הסוכרתית.
מעקב רפואי סדיר מחוייב ולצידו יש להקפיד ולמנוע תופעות המעלות את הסיכוי להיווצרות כיב .
זאת ניתן לעשות באופן הבא :
1. שמירה על היגיינת כף הרגל.
2. שימוש בגרביים רכות וללא תפרים, אשר עלולים ליצור שפשוף ואו מניעת הגלדת פצע.
3. לנעול נעליים רחבות ועמוקות, כך שניתן יהיה להכיל בתוכן את כלל כף הרגל וזאת ללא יצירת לחץ על עצמות המסרק וכלל מנח כף הרגל.
4. התאמת מדרסים, שיספקו רכות מחד ופיזור עומסים אחיד לכל אורך מנח כף הרגל מאידך.
5. ביקור פעמיים בשנה לפחות, אצל מומחה כף רגל.
במקרה שהתפתח כיב או במצב של היסטוריית כיבים בכף הרגל, השימוש במדרס מותאם אישית הכרחי. המדרס ישחרר את האזורים הפגועים ממסת הגוף ויאפשר ריפוי מואץ של האזור.
כמו כן, המדרסים יהווה הגנה לאזורים הבריאים.

הכתוב הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף להיוועצות עם רופא

בריאות והליכה נעימה
דרור בצון, מהנדס

זקוק לעזרה?
מדרסים  |  מדרס  |  מידרס  |  מידרסים  |  מדרסים אורטופדיים  |  מדרסים אורטופדים  |  מדרסים בירושלים  |  מדרסים לחיילים  |  מדרסים לדורבן  |  מדרסים לספורטאים  |  b cure
אביזרים אורטופדיים  |  בעיות ברכיים  |  בעיות גב  |  גרביים אלסטיות  |  חגורות בטן  |  חגורות גב  |  טיפול בכאבי גב  |  כאב גב  |  כאבי גב  |  כאבי גב עליון  |  כאבים בגב תחתון  |  מגן ברך  |  מפת האתר